Ramat Hagolan - רמת הגולן- הגולן עם העם
סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית
גילאים 15 - 18
גודל קבוצה 10 - 30
משך הפעולה : 60 דקות
מטרה:
החניכים יבינו כי הגולן הנו חלק מארץ-ישראל בעבר, בהווה ובעתיד.
החניכים ידונו בדילמות היסטוריות אשר הכריעו בשאלת שייכותו של הגולן לארץ-ישראל.
שלבים:
- פתיחה.
- הצגת הדילמות
א. התנחלות שניים וחצי השבטים בעבר הירדן המזרחי ובגולן.
ב. הקרב על גמלא ערב חורבן בית שני.
ג. המערכה על הגולן במלחמת ששת הימים בשנת 1967.
ד. המאבק על הגולן בשנות ה-90.
- סיכום.
* לפעילות מצורפת מפה בה ניתן להראות את המקומות והאזורים השונים בעת הצורך.
מהלך הפעילות:
1. פתיחה.
הגולן הנו חלק מארץ-ישראל ובפעילות זו נכיר ארבע דילמות היסטוריות אשר הכריעו בשאלת שייכותו של הגולן לארץ-ישראל.
2. הצגת הדילמות
א. התנחלות שניים וחצי השבטים בעבר הירדן המזרחי ובגולן.
סיפור המקרה על סמך במדבר לב: בני ישראל בדרכם לארץ-ישראל כובשים את עבר הירדן המזרחי. השבטים ראובן, גד וחצי המנשה שהיו בעלי צאן ומקנה רבים, ראו בעבר-הירדן ובגולן בפרט אזור המתאים להתיישבותם. הם פונים למשה בבקשה לקבל את האזור לנחלה, להישאר בו ולא להמשיך עם בני ישראל העומדים לקראת מסע לכיבוש ארץ-ישראל ולהתיישבות בה.
שאלה: כיצד לדעתכם צריך להכריע משה? מהם השיקולים בעד ונגד בקשתם של ראובן, גדי וחצי המנשה?
דיון.
סיכום ביניים: משה העלה בפני שניים וחצי השבטים את השאלה איך ייתכן שבני ישראל יילחמו והם יישארו מחוץ למערכה. ההסכם שהושג היה כי שניים וחצי השבטים יכינו את האזור להתיישבות ויצאו כמובילי הקרב לכיבוש ארץ-ישראל ובתום הכיבוש ישובו לנחלתם. השבט שהתיישב באזור הגולן של היום הוא חצי המנשה, ובכך נשמר הקשר בין הגולן לבין שאר חלקי ארץ-ישראל.
ב. הקרב על גמלא ערב חורבן הבית השני.
בשנת 67 לספיר התחולל המרד הגדול בו מרדו היהודים בכיבוש הרומי בארץ-ישראל. במהלך המרד, חרבו ישובים רבים בארץ-ישראל ובתוכם ירושלים ובית המקדש. בין הישובים שנאבקו על קיומם הייתה העיר גמלא, שהייתה בירת היישוב היהודי בגולן. בעקבות הצהרת כוונותיהם של אנשי גמלא למרוד, הגיע הצבא הרומי וצר על העיר. לעזרת הצבא הרומי הגיע אגריפס השני שהיה מלך יהוד בחסות רומית ששלט באזור הגולן, וניסה לשכנע את אנשי גמלא הנצורים בתוך החומות, לוותר על מרידתם ולכרות ברית עם הרומים כפי שעשו הערים טבריה וציפורי.
סיכום ביניים: בסופו של דבר המשיכה גמלא למרוד וחרבה לחלוטין בידי הרומאים. מטבע נדיר שנמצא בחפירות העיר ועליו הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה" מבהיר יותר מכל שמאבקם של תושבי גמלא לא רק למען עצמם היה כי אם לגאולתה של ירושלים והעם היהודי כולו.
סיכום ביניים: בסופו של דבר המשיכה גמלא למרוד וחרבה לחלוטין בידי הרומאים. מטבע נדיר שנמצא בחפירות העיר ועליו הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה" מבהיר יותר מכל שמאבקם של תושבי גמלא לא רק למען עצמם היה כי אם לגאולתה של ירושלים והעם היהודי כולו.
ג. המערכה על הגולן במלחמת ששת הימים בשנת 1967.
בשנת 1964 הסורים ישבו ברמת הגולן, והחליטו "לייבש" את ארץ ישראל, על-ידי הטיית מקורות הירדן לכיוון הירמוך. הם החלו מיד בעבודות, שתוצאותיהן היו מביאות לפגיעה חמורה במשק המים של מדינת ישראל. סביב עבודות אלו של הסורים נוצרה מתיחות רבה, יחד עם זאת שמאז 1948 הסורים הפגיזו ללא הפסקה את היישובים היהודיים השוכנים לחופי הכינרת ובעמק החולה. במאי 1967 נתקבלו ידיעות מודיעיניות על כך שכל צבאות עבר מתכוונים לתקוף את ישראל. חיל האוויר הישראלי הפתיע ובמספר שעות פגע בכל חילות האוויר של צבאות ערב ובכך פרצה מלחמת ששת הימים. בתוך מספר ימים הגיעה ישראל להישגים מדהימים וכבשה את יהודה ובתוכה ירושלים, שומרון, רצועת עזה ועוד. כשהסתיימה הלחימה בכל החזיתות התברר שיש יכולת לצאת למערכה לכיבוש הגולן ולהפסיק את סבלם של תושבי חופי הכינרת המזרחיים ועמק החולה.
שאלה: האם נכון לדעתכם לפתוח חזית חדשה מול הסורים על אזור מאיים ופוגע מצד אחד, אך מצד שני אזור שאין בו התיישבות יהודית ולא היה בתוכניות המלחמה או כיבוש אחר עד כה?
דיון.
סיכום ביניים: בסופה של המלחמה נכבש הגולן, סבלם של תושבי חופי הכינרת הסתיים ומדינת ישראל קיבלה לתחומה שטח אסטרטגי חדש, רווי מים הצופה על רוב צפונה של ארץ-ישראל. מהר מאוד אזור זה הפך לחבל ארץ משגשג ופורח, וההתיישבות בו הולכת וגדלה.
ד. המאבק על הגולן בשנות ה-90.
הצגת סיטואציה: נשיא סוריה בטלפון לראש ממשלת ישראל. הוא מציע לו הצעת שלום תמורת נסיגה ישראלית מלאה מרמת הגולן.
ראש הממשלה מתלבט.
המדריך יפנה לחניכים ויאמר כי הם העם המשכנע את ראש הממשלה, מה לדעתם עליו להשיב לנשיא סוריה?
סיכום ביניים: בשנות ה-90 עמדה על הפרק הצעת שלום תמורת נסיגה ישראלית מרמת הגולן. מאבק דמוקרטי ומקיף של תושבי רמת הגולן בתמיכת פלגים נרחבים בעם, הצליח למנוע את היוזמה. הצלחה זו אפשרה לגולן להמשיך להיות חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל.
1. סיכום:
הדילמות שהוצגו מראות כי לאורך ההיסטוריה היהודית בת אלפי שנים עלתה שאלת מקומו של הגולן כחלק מארץ-ישראל. לאורך ההיסטוריה התשובה הנחרצת הייתה כי גם הגולן הוא חלק מארץ ישראל ומההתיישבות היהודית בה.
תושבי הגולן לאורך התקופות השונות ראו בעצמם חלק מההגשמה הציונית עוד בטרם דובר במושג זה, והמאבקים שהם הנהיגו תמיד היו מכוונים למען כלל העם וחירותו בארץ-ישראל.
סטטיסטיקות:
נצפה: 5919
הורד: 919
האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!